אמנון עזב אותנו לפני 12 שנה. הוא היה אז בן 68. אני הייתי בן 60. אבל לגיל לא היתה אז משמעות. הרגשנו צעירים. אמנון היה לי כאח בוגר שלא היה לי מעולם, מישהו שידעתי שנמצא לצידי מרחק של שיחת טלפון או קריאת ביפר.
אמנון היה לנו A Man for All Seasons –--- אמנון לכל עת.
פגשתי אותו בפעם הראשונה כשהוא היה כבר ראש אמ״ן. אני הייתי אז במילואים והאלוף הגיע לביקור...
עם הזמן למדנו להכיר איש את גיסו, אני הרגשתי שזכיתי.
להתקרב לאמנון לא היה דבר של מה בכך. הוא היה גיבור, אלוף, מעוטר באותות מלחמה וגבורה, היו לו חברים של עשרות שנים.
כשנולדו הילדים, הם קרבו ביננו עוד יותר. יובל וגיל, דנה ונעה. יחד טיילנו. בחו״ל או בארץ.
עם אמנון אף פעם לא היה צריך להכין מפות דרך. אמנון הכיר כל שביל, כל כביש צדדי. וגם כשלא הכיר, הוא מעולם לא הלך לאיבוד! ביד בטוחה של נהג פורמולה וואן, כשטלי ונעמי מנווטות במושב מאחור, בדרום צרפת או בצפון איטליה, טרום עידן גוגל מפס או ווייז, הוא היה מטפס בין הרים או יורד בירידות חדות בסמטאות צרות רק בשביל לקנות לנו לחם טרי לארוחת הבוקר במאפייה המקומית, בעיירה שם נשארנו ללון.
אמנון היה לי דוגמה. אמנון היה לי ה – Text Book של יחס לילדים; בסבלנות. בחוכמה. באהבה וברוך. דברים שאנחנו כשגדלנו בבית כילדים, לא באמת למדנו. היה תמיד מַחְכִּים לשבת לצידו. לשאול שאלה ולקבל תשובה. לפעמים רק להקשיב לו משוחח עם אחרים כשהוא שם את המאורעות בפרופורציה ונותן להם את הפרספקטיבה המתבקשת. לקלוט. להפנים.
והיה את אמנון החתן של אמא, סבתא רותי. אמנון היה לאמא הרבה יותר מחתן. היא העריצה ואהבה אותו והוא השיב לה בחום, הערכה ודאגה. תמיד עם עצה, תמיד עם מילה טובה, תמיד עם חיוך. והמון המון סבלנות.
והיה את אמנון של החברים – שסחף אחריו כגל של צונמי שורות של חברים. מימי תל-אביב הקטנה, מהפנימייה, מהצבא, גם מהפוליטיקה. כמו נדוניה, כמו שק של מטבעות זהב הביא וחלק איתנו. גם כשהלך לדרכו, הם... נשארו.
אמנון היה נדיב והשאיר לנו מתנה לחיים.
היה גם אמנון הפוליטיקאי, זה ששם את המדינה ובטחונה בראש מעיניו. הראשון לזהות. הראשון לקרוא מעל כל במה ובכל כיכר שבנימין נתניהו מסוכן לישראל. הראשון שהתריע בשער כבר בינואר 1999 מפני מה שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות כאן.
כשאמנון אמר את זה - לאיש לא היה ספק, כי אמנון היה נקי כפיים ובר לבב, ולכל מילה שלו היתה משמעות!
אמנון לא היה אומר ״סתם״ דברים. מילותיו לא היו ריקות מתוכן או כוונה.... אמנון היה שקול.
והיה גם אמנון הסבא. סבא לבנות של אורי ועינת: איה, זוהר ורונה, וסבא לעמית, בכורן של מיכל ושלומית. סבא שמעולם לא התרגז, לא כעס, ולא הפגין חוסר סבלנות. חיבק נישק. סיפר סיפורים.
סבא שהחמיץ את נועם ועלמה של מיכל ושלומית, כמו את מאיה, ori ויהלי של דפנה ודן, ואת דרור ולב של רוני וחזי. כולם כולם גדלים היום לאורו.
והיה גם אמנון הבשלן. בין הסירים עם החמין כשהוא כולא בשקיות של בד ארבעה סוגים של קטניות כמו שלמד בבית אמא, או ניצב כמו שריף ליד הבר-בי-קיו בחצר ומחלק טיפים לצלייה נכונה. ואף פעם לא לבד... גם במטבח, גם ליד הגריל. סביבו עמדו החסידים. גם אני. לשמוע מה אומרים המבוגרים.
ואמנון השטותניק, החקיין, שהיה משכיב אותנו על הרצפה כל פעם מחדש כשהיה מחקה את חבריו הפלשתינאים או להבדיל את שמעון... ואמנון הזמר שידע את כל המילים והצטיין בקול יפה. כמה אהבנו לשמוע אותו בניגוני ההגדה בסדר הפסח המסורתי.
וכמובן אמנונוש של טלוש שכאילו ידע שהזמן קצוב ורצה להיות לצידה של אחותנו והילדים בכל דקה, גם אם היה צריך להישרך אחריה מחנות לחנות בניו-יורק או בעיירה באיטליה משם הביא סט של צלחות קרמיקה כבדות...נכון, היתה לו חולשה לכלים נאים, אבל גם… כי טלי רצתה...
כולנו התמסרנו לו. מהר מאוד. נשאל את אמנון. תשאל את אמנון. מעניין מה אמנון יגיד. נשכור אוטו גדול או אוטו קטן. נעצור כעת לצהרים או רק נשתה קפה, נשפץ את הבית, נעקור את העץ? ביקשנו עצה בכל.
והיה גם אמנון שחלה. אמנון הגיבור. שלא נתן לכאב לעצור אותו. נסענו יחד לניו-יורק עם אמנון וטלי והילדים להתייעצויות – כשהמחלה חזרה. בבוקר נסע עם טלי לבית החולים ואחר הצהריים הוא לא ויתר ולקח את הילדים למסע קניות, לבילוי משותף, ולמסעדה. הוא לא דלג על אף חנות, בין אם חנות הדגל של ה- NBA או חנות בגדים. כאב לו, אבל אמנון כמו אמנון לא התלונן. גם – כאן - הוא גילה גבורה.
אמנון אולי הסתלק לו מהעולם אבל הוא מעולם לא עזב אותנו. הוא ״ירד״ מהדלת הקדמית של האוטובוס ומיהר לעלות מהדלת האחורית. אמנון היה לצידי / לצידנו בימים האחרונים של אמא. הוא היה לצידם של יובל והדר מתחת לחופה כמו שיעמוד לצידם של גיל ויעלי בעוד מספר חודשים. אמנון איתנו בקפלן, אמנון איתנו בממ״ד. אמנון רואה איתנו חדשות וממשיך לפרשן לנו את האירועים. אמנון נותן לי את הכח להאמין שעוד יהיה כאן טוב.
אמנון החכם באדם. החיוך שבאדם, התבונה שבאדם. הגבורה שבאדם. האדם שבאדם!!! זה היה אמנון - הגיס שלי.
דצמבר 2024
Comments